מתחם בתי הכנסת הספרדיים מכיל בתוכו ארבעה בתי כנסת. בתי הכנסת נבנו במפלס נמוך מהרחוב והצעות שונות עלו בכדי להסביר זאת. יתכן שמפאת האיסור באותה תקופה לבנות בתי כנסת הגבוהים מהמסגדים, אולי מתוך הסתמכות על מבנים קיימים, ואולי מתוך העקרון של: ''ממעמקים קראתיך ה' ''.
בית הכנסת המרכזי והמפורסם מבין הארבעה הוא בית הכנסת על שם רבי יוחנן בן זכאי אשר נבנה בראשית המאה ה-17, ועל שמו גם מכונה כל המכלול. בית הכנסת הוקם על ידי הקהילה הספרדית בירושלים, צאצאיהם של מגורשי ספרד, ועל פי המסורת, כאן שכן בית מדרשו של רבי יוחנן בן זכאי - מנהיגו הרוחני של העם היהודי בתקופת חורבן בית שני, בטרם יצא ליבנה.
בהתאם למנהג הספרדי ספסלי היושבים מכוונים אחד כלפי השני ולא כמנהג אשכנז בו הספסלים מסודרים בשורות אל מול ארון הקודש. ההסבר לבניית ארון הקודש הכפול איננו ברור, אך בנייה זו אינה ייחודית וגם קיימת בבית הכנסת הרמב''ן. הציור מעל ארון הקודש נעשה בידי האומן ז'אן דוד אחרי מלחמת ששת הימים. בבית כנסת זה, התפללו המשפחות המכובדות, ומזה שנים רבות נוהגים לערוך בו את טקס הכתרתו של ''הראשון לציון'' - הרב הראשי הספרדי.
בית הכנסת הקדום מבין הארבעה הינו בית הכנסת ''אליהו הנביא''. מסורות שונות מסבירות את שמו וביניהן אגדה המספרת כי בערב יום כיפורים אחד היה חסר למתפללים חבר עשירי למניין. לפתע הופיע זקן מסתורי שליווה את המתפללים כל היום ונעלם במוצאי החג. אז ידעו המתפללים כי הזקן המופלא הוא לא אחר מאשר אליהו הנביא, שנשלח משמיים לעזרתם. ביציאה מבית הכנסת מומלץ לשים לב לארון הקודש המפואר שהובא לכאן מבית הכנסת של פדואה באיטליה.
נמשיך אל בית הכנסת ''האמצעי'' הקרוי גם ''קהל ציון''. בית הכנסת בנוי בחצר שהייתה בין בתי הכנסת האחרים, ובצידו נשאר חלק קטן מהחצר המקורית לצורך בניית הסוכה. כדאי לשים לב למפגש הקשתות המעוטר בתקרה, עיטור זה יתכן ונוצר על מנת למנוע את צורת הצלב.
בית כנסת ''האיסטנבולי'', הוקם על ידי עולים מתורכיה כ-150 שנה לאחר הקמת שני בתי הכנסת הראשונים במתחם. בית כנסת זה שימש גם עבור עדות האשכנזים והמערביים כאשר לא היה להם בית כנסת להתפלל בו. עם שיפוצו לאחר מלחמת ששת הימים הובאו אליו ארון קודש מבית הכנסת של אנקונה ותיבה מבית הכנסת של פזרו באיטליה.
בראשית המאה ה-19 היו ארבעת בתי הכנסת במצב קשה אולם בשנת 1835 התיר השליט המצרי איברהים פחה ששלט אז בארץ לערוך שיפוצים לבתי הכנסת, ובמהלכם גם התאחדו למכלול אחד. במהלך קרבות מלחמת העצמאות שימשו בתי הכנסת הספרדיים כמחסה למאות מתושבי היהודיים של העיר העתיקה. לאחר נפילת הרובע היהודי בידי הירדנים ועזיבת היהודים את העיר העתיקה, ניזוקו בתי הכנסת והם הפכו לדירי בהמות. רק אחרי איחוד העיר במלחמת ששת הימים בתי הכנסת שוקמו תוך שמירה על העיצוב המקורי.
[נכתב על ידי צוות מרכז רחל ינאית בן-צבי ללימודי ירושלים]
|